טלי כהן אלדר – מומחית לטיפול בהתמכרויות

אודות המרכז

המכון הוקם במטרה לסייע לנפגעי התמכרויות ובני משפחותיהם.

התמכרות הינה הרגל שלילי אך אינה כורח המציאות. ניתן להתגבר עליה, ניתן לשנות הרגלים, ניתן להתגבר על הדחף ( להמר, לקנות, לבזבז, לשתות, לעשן …) ניתן ללמוד כיצד לשנות דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות שליליים – לדפוסים חיוביים.

התמכרות הינה מחלה הדורשת טיפול והתייחסות מערכתית. למשפחה חשיבות רבה בתהליך הגמילה והשיקום. למרות הכעס, הכאב הפגיעה והתיסכול שגרם המכור לבני משפחתו הוא זקוק להם מאוד לתמיכה, לליווי, לעידוד ולמעקב בכל שלבי הטיפול.

אודות טלי כהן אלדר

החל משנת 1994 מטפלת בכל סוגי ההתמכריות סמים אלכוהול ועישון. התמכריות המאופיינות בהתנהגות כפייתית קומפולסיבית כגון: הימורים, קניות, ביזבוזים, מחשב/ אינטרנט.

בשנת 2000 התמחתי באהר"ב בטיפול במהמרים כפייתים ובני משפחותיהם. השתתפתי בקונגרס הבין לאומי ה-14 בפלדלפיה – National Conference On Problem Gambling
השתלמתי במרכז בינלאומי המכשיר אנשי מקצוע לטיפול במהמרים כפייתים באינדיאנפוליס.

במהלך שנות עבודתי עם מהמרים כפייתיים ובני משפחותיהם הוצאנו עשרות משפחות ממעגל ההתמכרות.

הטיפול במהמרים הינו מערכתי ואינטגרטיבי המביט על הפרט כחלק אינגרלי אליו הוא שייך אשר ביניהם קיימים יחסי גומלין מתמשכים. למשפחה חשיבות ומשקל משמעותי בהצלחת הטיפול.

על כן המעורבות של המשפחה : הורים, בת זוג , אחים או ילדים הינה חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול.

הכשרות והתמחויות

  • עובדת סוציאלית בעלת נסיון מקצועי של 20 שנים.
  • בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית – אוניברסיטת חיפה.
  • בעלת תואר ראשון בחינוך ומחשבת ישראל – אוניברסיטת בן גוריון.
  • בוגרת מסלול לימודי תעודה לטיפול זוגי ומשפחתי – סמינר הקיבוצים, תל"ם.
  • הכשרה והתמחות בטיפול בנפגעי הימורים כפיתיים.- ארה"ב .
  • הנחייה פרטנית לזוגות – מכללת אמונה ירושלים.
  • הנחיית קבוצות – המכון הרעיוני באר-שבע.
  • קורס גישור – "גומא" המרכז הישראלי לגישור ואימון.
  • יועצת גמילה מעישון – אוניברסיטת בן-גוריון.
  • קורס טיפול בהפרעות טורדניות כפייתיות – O.C.D – הדסה עין כרם.

יועצת למשפחות:

  • לימודי תעודה מסלול להכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי – סמינר הקיבוצים ,תל-אביב.
  • לימודי יועצת נישואין – איגוד י.נ.ר – יועצי נישואין רבניים.

מנחת קבוצות:

  • בעלת נסיון עשיר ומגוון בהנחיית קבוצות , בהנחיית סדנאות ובעבודה קבוצתית עם מגוון אוכליסיות : גברים, נשים, צעירים, עולים חדשים, דורשי תעסוקה, פורשי משטרה, פורשי צבא, מפוטרי אירגונים שונים. במטרה לשלבם חזרה במעגל התעסוקה .
  • העברת סדנאות להגברת המודעות העצמית לנשים ולהעצמה נשית.

יועצת לגמילה מעישון:

  • יועצת גמילה מעישון – מטעם אוניברסיטת בן-גוריון 2012.

המילים "לברוח או לבחור" הינן מאותו שורש – ב.ח.ר. אך בסדר הפוך (מאת טלי כהן אלדר)

אחד מהמאפיינים הבולטים של המכורים לסמים, אלכוהול, הימורים הינו: הבריחה מהמציאות.
ההתמכרות לסם, אלכוהול, הימורים, קניות, מחשב, מאפשרת למכור לברוח מ-ה'אני העצמי' שלו, מהמציאות היומיומית שלו, ומלקיחת אחריות על חייו.

אחד מאבני היסוד בתפיסה הטיפולית של המכון הישראלי לגמילה מהתמכרויות מתבססת על התאוריה של ויקטור פראנקל – פסיכולוג יהודי שאיבד את כל משפחתו בשואה במחנות ההשמדה, אשר מתוך החוויה האישית שלו ומתוך התבוננות על ההתנהגות האנושית בתוך זוועות השואה, מצא כי לשורדים את הזוועות הייתה משמעות לחיים. הוא כתב את ספרו המפורסם – "האדם מחפש משמעות" אשר הינו נר לרגליי.

ניסיון חיי המחנה הראה לויקטור פראנקל כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה גם כאשר נסיבות החיים הן בלתי אנושיות ובלתי אפשריות.
בספר מתוארים אנשים אשר היו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד את רוחם של האחרים וכדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה.
אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחרויות האנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה.
יום יום, שעה שעה, נקרא האדם לקבל הכרעות שקבעו אם ייכנע או לא ייכנע, שאיימו לשלול ממנו את עצם ישותו, את חרותו הפנימית.
בסופו של דבר התברר כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה (רעב, חוסר שינה, לחצים נפשיים, השפלות, קור ועוד).

הפסיכולוגיה הקיומית (האקסיסטנציאליסטית) הרואה באדם יצור חופשי שיכול לבחור לעצמו את דרך חייו. הגישה הקיומית טוענת שלאדם חופש בחירה גדול הרבה יותר, חופש שבצידו אחריות רבה. האדם החופשי אינו יכול להטיל את האחריות לגורלו על אף אדם אחר. כל בחירה שהוא עושה – היא בחירה שלו בלבד.

המכורים להימורים, לסמים או לאלכוהול, תופסים את עצמם כנשלטים על ידי כוח חיצוני.
הם מתקשים בנטילת אחריות על עצמם ומנסים להתאים את עצמם לדרישות, לרצונות ולציפיות של אחרים. וזאת כדי לא להפסיד את אהבת הסביבה.
אך ככול שהם מרשים לאחרים לשלוט בתחושותיהם ובתפיסותיהם, כך הם מתרחקים יותר ויותר מ'האני העצמי' הפנימי שלהם.

פראנקל שרד את השואה, אך כמעט כל משפחתו, פרט לאחותו, הושמדה. סבלו במחנות הריכוז וההשמדה העצים את תפיסתו המוקדמת שהתפתחה כבר בגיל הנעורים, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים. בספרו המפורסם ביותר "האדם מחפש משמעות" מספר פראנקל כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז".
כדי להמחיש שהמתיחות שבין שאיפה להגשמה חיובית, סיפר כי מה שהחזיק אותו בחיים במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר אף על מחלת הטיפוס, היה הרצון העז לשחזר ולפרסם כתב יד של ספרו "הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה" שאבד באושוויץ.‏ לטענתו בני האדם הם חופשיים בבסיסם, ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו, הם לא יכלו לשלוט בנפשו, שאת החופש שלה לא יכלו לשלול ממנו.
על פי תפיסתו של פראנקל, הדחף העמוק ביותר של האדם, או יותר נכון הרצון העמוק ביותר, הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו.
פראנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום. תחושה שבאה לידי ביטוי לפי פראנקל במשולש של דיכאון, תוקפנות, והתמכרות. אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות, ההתמכרויות והבעיות הנפשיות. אליבא דפראנקל ברגע שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הווייתו האנושית האמתית, ורוב הבעיות שליוו אותו יפתרו.

אחד המשפטים המרכזיים בהגותו של פראנקל היה משפט של ניטשה: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך".‏
משפט זה קשור לגישה האקזיסטנציאליסטית: לפיה רק מי שיש לו משמעות ומטרה בחייו יצליח להתמודד עם הקשיים. אדם חסר מטרה, שחייו נעדרים משמעות, שאינו רואה את "אחריותו" על הנעשה במציאות הכוללת, יכול בנקל להגיע למצבי ייאוש ולמציאת חוסר טעם בחיים.
מכורים רבים מאופיינים בחוסר מטרה, חיים נעדרי משמעות, שעמום, ריקנות, רדיפה אחר חומר וחומריות, הרס עצמי והרס סביבתי אשר בנקל יכולים להגיע למצבי ייאוש וחסר טעם לחייהם.
נראה כי הגישה הקיומית יכולה לחזק, לעודד, לתת תקווה ומשמעות לחייהם של רבים. ואת הדרך להשגת המטרה יעשה האדם כאשר ייקח אחריות על חייו מתוך בחירה.

אז מה שנשאר לך זה רק לבחור… אנו נהיה שם בשבילך ברגע שתבחר.

פנו אליי בוואטסאפ